בדומה לאופן שבו עובדים אימצו בעבר פתרונות אחסון ענן אישיים, כיום מתרחש תהליך דומה עם כלי בינה מלאכותית (AI). עובדים משתמשים במודלי AI ציבוריים, לעיתים קרובות מזינים מידע קנייני וידע ארגוני רגיש, מה שיוצר סיכונים אבטחתיים ופוגע ביעילות הארגונית הכוללת. אנו ב-iForAI מכנים זאת "פרודוקטיביות מקרית", שבה הישגים אישיים אינם מתורגמים ליתרונות ארגוניים מדידים.
ניסיון לחסום גישה לכלי AI אינו יעיל, בדומה לניסיון לחסום את האינטרנט בשנות ה-90. במקום זאת, יש לראות בשימוש ב-AI לא מאושר סימן ל"חיכוך תפעולי" – נקודות כאב שבהן הטכנולוגיה הקיימת אינה מספקת. זוהי הזדמנות לספק פתרונות בטוחים ויעילים יותר.
השלב הראשון הוא הקמת "שער AI ארגוני" (Enterprise AI Gateway). מערכת זו מאפשרת גישה למודלי AI מובילים בסביבה מאובטחת ומנוהלת על ידי החברה. בכך, הארגון מספק חלופה בטוחה, מהירה ומשולבת יותר, המאפשרת ניהול טוב יותר, נראות בשימוש ב-AI, ושמירה על נתונים בתוך גבולות האבטחה של החברה.
השלב השני הוא מעבר מפתרונות אישיים ל"סוכנים חכמים". בעוד שהנדסת פרומפטים משפרת יעילות אישית, השפעתה מוגבלת. חדשנות ארגונית אמיתית מתרחשת כאשר תובנות אלו הופכות למוצרים – "סוכנים חכמים" – מערכות משולבות הפועלות בתוך תהליכי עבודה קיימים, מנצלות נתונים ארגוניים באופן מאובטח ומבצעות משימות מורכבות באופן אוטונומי. זהו מעבר מקיצורי דרך אישיים לנכסים ארגוניים קבועים וניתנים להרחבה.
"AI צללים" אינו רק חשש אבטחתי, אלא סימן לתחומים שבהם העסק יכול להפיק תועלת מאוטומציה. על ידי אימוץ אסטרטגיית AI מכוונת וחדשנות מבוססת סוכנים, ארגונים יכולים להפוך את הניסיונות האישיים לערך מדיד ומתמשך ברחבי הארגון.
